פסק-דין בתיק ב"ל 4503-01-11

בפני בית הדין תביעת התובע הטוען כי הנתבע חישב בבסיס דמי הפגיעה ונכותו מעבודה הכנסה בשיעור של 3,500 ש"ח לחודש הנמוכה באופן משמעותי מהכנסתו הריאלית לאותה עת.

לטענת התובע על הנתבע לקחת את ההכנסה העולה מהדיווח שלו לשלטונות מע"מ והעומדת על סך של כ- 15,000 ש"ח הגבוה משמעותית.

הנתבע טען כי נוכח תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ"ד-1984, (להלן: התקנות), קיימת גמלה חוסמת וכי על פי הפסיקה הסך של 3,500 ש"ח הוא זה אשר הופיע בדיווח למוסד לביטוח לאומי ,בחתימת התובע טרם התאונה, ועל כן יש לראות בו את הבסיס לתשלום מקדמות ולתשלום בגין הפגיעה בעבודה והמענק.

התובע לא נחקר על תצהירו ועל כן העובדות בו והמסמכים שצורפו לו יהוו חלק מהתשתית העובדתית בהליך - בהסכמת הצדדים.

הנתבע חזר בו מהטענה כי התיישנה תביעת התובע, אולם עמד על עמדתו לעניין דחיית התביעה בגין התקנות. (הודעת הנתבע מיום 6/1/13).

העובדות

1.        התובע נפגע בתאונת עבודה ביום 21/5/09.

2.        דמי הפגיעה ששולמו לתובע חושבו על בסיס המקדמות שנשלחו לתובע.

3.        התובע נרשם כעצמאי בחודש 3/09.

4.         בתאריך 5.5.09 הוגשה למוסד הצהרה על ידי התובע. ההצהרה אמורה נחתמה ביום 28.3.09 והיא מתייחסת להכנסה בסך 3500 ש"ח לחודש ינואר 09'. (סעיף 9 לתצהיר תובע).

המחלוקת

האם נכון החישוב שנעשה בעניין דמי הפגיעה והמענק שלהם זכאי התובע בגין תאונת העבודה שבה נפגע.

הכרעת הדין

1.       פסק הדין המוביל בעניין הסוגיה שבפנינו הוא עב"ל 20/99 יעקב סדיק נ' המוסד לביטוח לאומי (נבו), שם נקבעה מהותה וסבירותה של תקנה 11 לתקנות, תכליתה, ורוחב יריעת פרשנותה כלהלן : " 13 א . תכלית תשלום הגמלה לנפגע בעבודה היא , לשמור על הכנסתו של הנפגע בתאונה בעבודה בימי הרעה , כאשר נפגע מקור הכנסתו עקב התאונה.

הגשמת תכלית זו מחייבת תשלום גימלה , המחושבת על בסיס ההכנסה האמיתית של הנפגע ערב התאונה .

ב . בשל כך קיימת הקבלה (קורלציה ) בין הכנסת מבוטח , המשמשת כבסיס לקביעת שיעור דמי הביטוח שהוא חב למוסד ובין ההכנסה המשמשת בסיס לקביעת שיעור גימלתו , עקב הפגיעה בעבודה .

ג . אין ספק , שלגבי מבוטח עובד עצמאי , השומה הסופית היא זו, המשקפת את הכנסתו האמיתית, והיא זו שצריכה , כאמור , לשמש כמדד הנכון הן לקביעת גובה דמי הביטוח שהוא חב למוסד והן לקביעת שיעור הגימלה שתשולם לו , כפי שעולה מסעיף 345 לחוק הביטוח לאומי ובעיקר מסעיפים קטנים 345(ב) )(1) ו -345(ג ((2) לסעיף זה .

ד . תקנה 11 היא , אכן , חריג לכלל הנ "ל , אך אין לנו צורך לפסול אותה כבלתי סבירה , כדי להגיע לתוצאה צודקת .

התקנת התקנה נעשתה מכוח ההסמכה המצויה בסעיף 345(ב ) (3)(ב) לחוק הביטוח הלאומי . סעיף קטן זה הוא אכן חריג למגמה הקיימת בשאר סעיפי המשנה לסעיף זה .